ברכות השחר - נוסח תימני (בלדי)

אדון העולמים

אֲדוֹן הָעוֹלָמִים בַּעַל הָרַחֲמִים גְדוֹל הָעֵצָה דַּרְכּוֹ נַעֲרָצָה הַנּוֹטֶה שְׁחָקִים וְהַיּוֹסֵד אֲרָקִים זוֹהַר הָעוֹלָם חוֹפֵשׂ כָּל נֶעְלָם טוֹב לַקּוֹרְאִים יְסוֹד הַנִּבְרָאִים כְּבוֹדוֹ הַנִּפְלָא לַלֵּב נִגְלָה מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה נוֹרָא עֲלִילָה סוֹמֵך נוֹפְלִים עוֹנֶה מִתפַּלְּלִים פּוֹדֶה עֲשׁוּקִים צוֹפֶה מַעֲמַקִּים קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים הַפְּעוּלּוֹת

שְׁמַע ה' קוֹלִי בְּשִׂיחִי, בְּהִתְעַטֵּף לְפָנֶיךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, וְתִפָּל נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ, וְתִשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ מִמְּעוֹנֶךָ, וְתִהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ רְצוּיָה לְפָנֶיךָ, כִּקְטוֹרֶת סַמִּים עַל מִזְבְּחֶךָ

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֳלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי: לְטַהֵר מַעַרְכֵי רַעְיוֹנִי, וּלְכוֹנֵן מַעֲנֵה לְשׁוֹנִי, וְתֵחְשְׂכֵנִי מִזְּדוֹנוֹת, וּתְנַקֵנִי מִשִּׁגְיוֹנוֹת, וְתִמְחוֹל לִי כָּל עֲו‍ֹנוֹת, וְתִהְיֶה עִם לְבָבִי בְּעֵת מַחֲשָׁבִי, וְעִם פִּי בְּעֵת הַטִּיפִי, וְעִם יָדִי בְּעֵת מַעֲבָדִי, וְעִם רַגְלִי בְּעֵת הִלּוּכִי. וְאַל אוֹמַר לְפָנֶיך דָּבָר שֶׂלֹּא כִּרְצוֹנָךְ, וּגְעַר בַּשָּׂטָן וְאַל יַבְהִילֵנִי, וּבְיֶצֶר הָרָע וְאַל יַכְשִׁילֵנִי. וְהָאֵר פָּנֶיךָ אֵלַי, וְנָתַתָּ מִהוֹדְךָ עָלַי, וְקַבֵּל תְּחִנָּתִי, וּרְצֵה בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי, וְעָזְרֵנִי עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְחָנֵּנִי. בְּזֹאת אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וְכִי חָפַצְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)

ברכות השחר

כל הברכות הללו, מברך רק אם נתחייב בהן. ואם לא נתחייבת כגון שניעור כל הלילה ולא פשט בגדיו ולא לבש אחרים ישמע מאחר ויכוון לצאת ידי חובה. ויכול לברך מיד שנתחייב בהן, ובלבד שיהיה מחצות לילה ואילך. ואם ניעור כל הלילה ושמע קול תרנגול מחצות ואילך, יכול לברך "הנותן לשכוי בינה"; אבל על שמיעה שקודם חצות לא יברך, אלא ימתין עד אחר שיעלה עמוד השחר:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹקֵף כְּפוּפִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:

בבתשעה באב וביום הכיפורים, שבהם אסור לנעול נעלי עור, אין אומרים ברכה זו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גוֹי (אשה אומרת: גוֹיָה:)

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עָבֶד (אשה אומרת: שִׁפְחָה:)

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא עָשָׂנִי אִשָּׁה (אשה אומרת בלי שם ומלכות: בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:)

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֳלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בִּדְבַר מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב, וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע, וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ, בָּרוּך אַתָּה ה' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם: מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע, וּמִפֶּגַע רָע. מֵעַיִן הָרָע, מִלָּשׁוֹן הָרָע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר. מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָיִם רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים. מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם.

תפילה לפני קרבן התמיד

רבון העולמים אלהי האלהים ואדוני האדונים: אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם. ועתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטל התמיד ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל במעמדו. ואתה אמרת "ונשלמה פרים שפתינו". לכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שיהא שיח שפתותינו זה חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו, ועמדנו על מעמדו, ונאמר וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְהוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יב וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. יג וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. (ויקרא א, יא-יג) ונאמר זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (ויקרא ז, לז)

ברכות אלו מברכים לפני לימוד תורה על פי הדין. ויכוון לפטור בזה את לימוד התורה של כל היום. ומי שישן בלילה, מברך בקומו מחצות הלילה ואילך. ואם ניעור כל הלילה, יש אומרים שמברך כשיאור היום, כמו כל ברכת השחר, ויש חולקים. ועל מנת לצאת ידי חובת כולם ראוי שישמע הברכות מאדם אחר ויכוון לצאת ידי חובה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה .

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

כדי להסמיך לימוד התורה לברכותיה, קוראים את הפסוקים הבאים, מן התורה שבכתב ושבעל פה:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. ג וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. ד אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. ה וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין. ו עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה. ז וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה. ח וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. (במדבר כח, א-ח)

וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. (מלאכי ג, ד)

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא: וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

אָמַר רִבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׁרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶאֲפִילּוּ רוֹאוֹת דָּם טִיפָּה כַּחַרְדָּל, יוֹשְבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים

תַּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל הַשׂוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם - מוּבְטָח לוֹ שְהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׂנֶּאֳמָר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֵלָא הֲלָכוֹת. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. (ישעיהו נד, יג)

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו, ישכים ויאמר: רבון כל העולמים לא על צדקותנו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה מעשינו. מה נאמר לפניך ה' אלהינו, הלא הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל, כי רוב מעשנו תוהו וימי חיינו הבל לפניך. כמו שכתוב בדברי קדשך וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. (קהלת ג, יט) לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתן דין וחשבון לפני כסא כבודך. וכל הגוים כאין נגדך שנאמר הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל. (ישעיהו מ, טו)

אבל אנחנו עמך בני בריתך, בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה, זרע יצחק עקידך שנעקד על גבי מזבחך, עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישורון

לפיכך אנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך וליתן הודאה ושבח לשמך וחייבים אנו לומר לפניך בכל יום ערב ובקר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אשרינו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו מה יפה מאוד ירושתנו, אשרינו שאנו משכימים ומעריבים ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.

אתה הוא קודם שנברא העולם, אתה הוא אחר שנברא העולם, אתה הוא אל בעולם הזה ואתה הוא אל לעולם הבא, אתה הוא ראשון אתה הוא אחרון, קדש את שמך הגדול והקדוש בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו, ברוך מקדש שמו ברבים.

אַתָּה הוּא ה' הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן