סימן ז - הלכות ברכות השחר
א. אחר "לעסוק בדברי תורה", יש מחלוקת הפוסקים אם השומע יענה אמן או לא. יש אומרים שאין כאן סיום הברכה, אלא "והערב נא" וכו' גם כן נמשך למעלה, והכל היא ברכה אחת, ועל כן אין לענות אמן. ויש אומרים דכאן היא סיום הברכה, "והערב נא" היא ברכה אחרת וצריכין לענות אמן. ולכך המברך יש לו לומר ברכה זאת בלחש, שלא ישמע חברו ויבא לידי ספיקא.
ב. ברכת "הנותן לשכוי בינה" וכו' לא יברך עד שיאיר היום.
ג. ברכת "פוקח עורים" יכול גם סומא לברך, שיש לו הנאה שאחרים מראים לו את הדרך. אם קדם וברך "זוקף כפופים" קודם שברך "מתיר אסורים", לא יברך "מתיר אסורים", דכבר נכלל ב"זוקף כפופים", שבכלל זקיפת הקומה הוא התרת האיברים.
ד. אחר "המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי" אין עונין אמן, כי אין כאן סיום ברכה, אלא "ויהי רצון" וכו' שייך גם כן לברכה זאת. וסיום הברכה היא "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל".
ה. הניעור כל הלילה, מברך בבוקר כל ברכות השחר, חוץ מברכת "על נטילת ידים" שאינו מברך. וברכת "אלהי נשמה" ו"המעביר שינה" וכן ברכות התורה, יש ספק אם יברך או לא, ולכך יש לו להדר לשמוע אותן מפי אחרים ולענות אמן.
ו. כל ברכות השחר, אם לא אמרם קודם שהתפלל, יכול לאומרם לאחר התפלה, חוץ מברכת "על נטילת ידיים" (דכיון דיש אומרים שנטילת ידיים שחרית נתקן משום התפילה, אם כן לאחר שהתפלל אין עוד מקום לברכה זאת), וחוץ מברכת "אלהי נשמה" (שכבר יצא בברכת מחית המתים).
ז. וברכות התורה, אם לא אמרן קודם התפילה, נחלקו הפוסקים אם יאמרם לאחר התפילה או לא. יש אומרים דלא יאמרם, משום דכבר נפטר באהבה רבה (או אהבת עולם), שיש בברכה זאת גם כן מעין ברכת התורה: "ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד" וכו'. ויש אומרים דאין ברכת אהבה רבה פוטרת מברכות התורה, אלא אם לומד לאחר התפלה מיד בלי הפסק. לכן לכתחילה צריכין ליזהר לברך ברכות התורה קודם התפילה. ובדיעבד אם שכח לברך קודם התפילה, ילמד איזה דבר מיד אחר התפלה. ואם גם זאת שכח, אזי מספיקא גם כן אינו צריך לברך עוד ברכת התורה.
ח. אם קראוהו לעלות לתורה קודם שבירך ברכות התורה, אם אפשר לו לברך קודם [את] כל ברכות התורה וגם לומר לכל הפחות פסוק אחד, כגון "יברכך" וגו', יעשה כן ואחר כך יעלה לתורה ויברך. ואם אי אפשר לו לעשות כן, יעלה כך לתורה, וכיון שבירך "אשר בחר בנו" וכו' לא יאמר אחר כך רק ברכת "אשר קדשנו" וכו' "והערב נא" וכו' עד "לעמו ישראל", ויאמר "יברכך" וכו'.